תה נענע הוא כנראה המשקה החם הכי ביתי שיש כאן. ענף מהעציץ במרפסת, מים מהקומקום, כפית סוכר למי שרוצה, ותוך כמה דקות יש כוס ירוקה וריחנית. ובכל זאת, גם תה פשוט כזה יכול לצאת מר, דהוי או חסר ריח, ובדרך כלל הסיבה היא אחת משלוש: מים בטמפרטורה לא מתאימה, זמן השריה לא נכון, או משהו שנשאר בכוס יותר מדי זמן. הפוסט הזה עובר על תה נענע, על תה שחור, על תה ירוק ועל חליטות צמחים, עם מספרים פשוטים שאפשר לזכור בבוקר.
אני לא מומחה לתה. אני שותה הרבה ממנו, בעיקר בבקרים, וגיליתי שרוב הכוסות המאכזבות שהכנתי היו תוצאה של שגרה עייפה ולא של חומרי גלם גרועים.
למה הטמפרטורה והזמן כל כך חשובים
בתה, כמו בקפה, המים מוציאים מהעלים חומרי טעם וריח. חלק מהם יוצאים מהר — הם אחראים לניחוח הרענן. אחרים יוצאים לאט יותר, ובהם החומרים שנותנים לתה את העפיצות, התחושה היבשה והמרירה בפה. כשהמים חמים מדי לסוג התה, או כשהעלים נשארים בהם יותר מדי, החלק האיטי משתלט. זה לא אומר שתה צריך להיות חלש. זה אומר שצריך לבחור את נקודת העצירה.
| סוג | טמפרטורת המים | זמן השריה | כמות לכוס של 250 מ״ל |
|---|---|---|---|
| תה שחור | 95 עד 100 מעלות, כמעט רותח | 3 עד 5 דקות | שקית אחת או כפית עלים |
| תה ירוק | 70 עד 80 מעלות | 2 עד 3 דקות | שקית אחת או כפית עלים |
| נענע טרייה | כמעט רותחים | 4 עד 6 דקות | 3 עד 4 ענפים, כ-15 עלים |
| חליטות מצמחים מיובשים (לואיזה, מרווה, קמומיל) | כמעט רותחים | 5 עד 7 דקות | כפית גדושה |
| תה שחור עם נענע | 95 עד 100 מעלות | 3 דקות לתה, ואז מוסיפים נענע ל-3 דקות | שקית ו-2 ענפים |
בלי מדחום: למים של כ-80 מעלות, מרתיחים וממתינים כשלוש דקות עם מכסה הקומקום פתוח, או מוסיפים לכוס רבע כמות מים קרים לפני המים הרותחים. זה לא מדויק, אבל זה מספיק לבית.
המתכון: קנקן תה נענע טרייה
קנקן לארבע כוסות. זמן: 2 דקות הכנה ועוד 5 דקות השריה.
מצרכים
- צרור קטן של נענע טרייה, כ-10 עד 12 ענפים (בערך 15 עד 20 גרם)
- 1 ליטר מים
- סוכר או דבש לפי הטעם, 0 עד 4 כפיות לקנקן (לא חובה)
- אופציונלי: 2 פרוסות לימון, או כמה עלי לואיזה
אופן ההכנה
- שוטפים את הנענע היטב תחת מים זורמים, ובודקים שאין עלים צהובים או פגומים. מנערים מעט.
- מרתיחים את המים. בינתיים מחממים את הקנקן בשטיפה של מים חמים מהברז, ושופכים אותם.
- מכניסים את הנענע לקנקן. אפשר ללחוץ עליה קלות בכף, כדי לשחרר קצת מהשמנים שבעלים.
- יוצקים את המים, ממתינים כחצי דקה מהרתיחה, ומכסים את הקנקן.
- משרים 4 עד 6 דקות. אחרי ארבע דקות טועמים בכפית. כשהטעם מלא, מוציאים את הנענע או מוזגים את כל התה לכוסות.
- מוסיפים סוכר או דבש בכוס, לפי הטעם של כל אחד. את פרוסות הלימון מוסיפים רק לכוס, לא לקנקן שמחכה.
אלרגנים: אין אלרגנים עיקריים. דבש אינו מתאים לתינוקות מתחת לגיל שנה.
גרסה עם תה ירוק
במטבחים רבים בצפון אפריקה ובמזרח התיכון מכינים תה נענע על בסיס תה ירוק, מתוק וחזק יותר. הגרסה הביתית פשוטה:
- מכניסים לקנקן כף עלי תה ירוק מגולגלים לכל ליטר מים.
- יוצקים מעט מים חמים, מנערים, ושופכים אותם. השטיפה הקצרה הזו מורידה חלק מהמרירות.
- מוסיפים את הנענע ואת הסוכר, אם משתמשים בו, ויוצקים מים בטמפרטורה של כ-80 עד 85 מעלות.
- משרים 3 דקות, טועמים, ומוזגים לכוסות זכוכית קטנות.
אם הוא יוצא מר מדי, מורידים את כמות התה הירוק או מקצרים את ההשריה. תה ירוק לא סולח על מים רותחים. ואם הוא יוצא מתוק מדי, מורידים סוכר בהדרגה, כפית בכל פעם, עד שמוצאים את הנקודה שלכם.
מה לא להשאיר בכוס
זה החלק שהכי הרבה אנשים מפספסים, ולכן הוא בכותרת.
שקית התה. שקית שנשארת בכוס ממשיכה להשרות. אחרי עשר דקות, תה שחור שהיה טעים בדקה הרביעית הופך עפיץ ומר. מוציאים את השקית בסוף הזמן, ולא לוחצים אותה על דופן הכוס בכפית — הלחיצה מוציאה בדיוק את הנוזל המר ביותר.
קליפת הלימון. החלק הלבן שמתחת לקליפה הצהובה מר, והמים החמים מוציאים את המרירות שלו. פרוסת לימון שלמה שיושבת רבע שעה בכוס חמה משנה את טעם התה. מי שאוהב לימון סוחט כמה טיפות, או משאיר את הפרוסה דקה-שתיים ומוציא.
נענע שהשחירה. עלי נענע שנשארים בכוס חמה זמן רב מאבדים את הצבע הירוק ואת הרעננות, ומקבלים טעם שטוח יותר. מי ששותה לאט מוציא את הענפים אחרי כמה דקות.
חלב בתה ירוק. זה לא אסור, אבל רוב האנשים מוצאים שחלב מכסה את הטעם העדין של תה ירוק. בתה שחור חזק, לעומת זאת, חלב מרכך את העפיצות ומתאים לרבים.
טעויות נפוצות ומה עושים
התה דהוי. מעט מדי עלים, או זמן קצר מדי. מוסיפים ענף או שקית, לא זמן כפול.
התה מר. זמן ארוך מדי, מים רותחים לתה ירוק, או שקית שנשארה בכוס. מקצרים בדקה ובודקים שוב.
לנענע אין ריח. נענע ישנה מהמקרר, או שלא נלחצה. נענע טרייה מחזיקה יפה כמה ימים כשהיא עומדת בכוס מים, כמו פרחים, עם שקית מעליה, ומחוץ לשמש.
טעם של אבנית. קומקום שלא נוקה מזמן. מרתיחים בו מים עם מעט חומץ, שוטפים היטב כמה פעמים, ובפעם הבאה התה ירגיש אחר.
חליטות צמחים נוספות לבוקר
נענע היא רק ההתחלה. בהרבה גינות ועציצים גדלים עוד צמחים שמתאימים לחליטה, וכל אחד מהם מביא ניחוח אחר לכוס. החליטות האלה בדרך כלל לא מכילות עלי תה, ולכן אין בהן קפאין, וגם הן פחות רגישות למים חמים מאוד.
- לואיזה: ניחוח לימוני עדין. ענף אחד או שניים לכוס מספיקים, והיא מתחברת יפה לנענע בקנקן אחד.
- מרווה: חזקה ודומיננטית. עלה אחד או שניים לכוס, אחרת היא משתלטת. מתאימה במיוחד לבקרים קרים.
- קמומיל מיובש: פרחוני ורך. כפית גדושה לכוס, וחליטה של חמש עד שבע דקות.
- ג׳ינג׳ר טרי וקינמון: שלוש-ארבע פרוסות דקות של ג׳ינג׳ר ומקל קינמון קטן, ברתיחה עדינה של חמש דקות בסיר קטן. מוסיפים פרוסת לימון בכוס.
- קליפת תפוז: רצועה של קליפה כתומה, בלי החלק הלבן, מוסיפה ניחוח הדרים לתה שחור.
כל צמח שקוטפים מהגינה כדאי לזהות בוודאות לפני שמשתמשים בו, לשטוף היטב, ולוודא שלא רוססו עליו חומרי הדברה. מי שבהריון, מניקה, או נוטל תרופות באופן קבוע, ושוקל לשתות חליטה מסוימת בכמות גדולה ובכל יום, כדאי שישאל רופא או רוקח.
כוס אחת, בלי קנקן
ברוב הבקרים של אמצע השבוע אין צורך בקנקן. כוס אחת עם מסננת קטנה שנכנסת לתוכה, או פשוט ענפים בכוס שמוציאים בכפית, עושים את העבודה. הכלל זהה: מים בטמפרטורה הנכונה, צלוחית מעל הכוס כמכסה כדי שהניחוח לא יברח, ושעון. ברגע שהזמן עבר, מוציאים את העלים או את השקית ומניחים על הצלוחית. זה לוקח עשר שניות, וזה ההבדל בין כוס טובה לכוס שמתמרמרת בזמן שאתם מתלבשים.
קנקן לכל הבוקר
בבוקר של סוף שבוע, כשהשולחן ארוך, אפשר להכין קנקן תה שחור חזק ונפרד, ולהעמיד לידו קערה עם ענפי נענע, פרוסות לימון וסוכר. כל אחד מוזג תה ומוסיף לעצמו. כך התה לא מתמרמר בקנקן אחד שמחכה, והנענע נשארת ירוקה. זה עובד מצוין לצד ארוחת בוקר ישראלית עם לחמים וגבינות. לבוקר קצר יותר, מי שמחפש משקה חם אחר ימצא מדריך לקפה בבית בשלוש שיטות.
תה קר מהערב
בקיץ, תה נענע קר הוא בדיוק מה שרוצים בבוקר. מכינים קנקן בערב בשתי דרכים:
חליטה חמה ואז קירור: מכינים קנקן בדיוק כמו במתכון, מסננים, נותנים לו להגיע לטמפרטורת החדר ומכניסים למקרר. כך הוא מוכן לבוקר. אם רוצים מתוק, ממיסים את הסוכר כשהתה עוד חם.
חליטה קרה: מכניסים נענע ושתי שקיות תה שחור או ירוק לליטר מים קרים, ומשאירים במקרר 8 עד 12 שעות. בבוקר מוציאים את השקיות והנענע. החליטה הקרה יוצאת רכה ופחות מרה, גם אם שוכחים אותה עוד שעה.
תה שהוכן מראש שומרים במקרר ושותים תוך יום או יומיים. קנקן שעמד בחוץ כל הלילה עדיף לשפוך.
שאלות שחוזרות
נענע או מנטה? בעברית היומיומית ״נענע״ היא הצמח שגדל בעציצים ובגינות, והיא שייכת למשפחת המנתות. יש זנים רבים, עם ניחוח חזק או עדין יותר. כל אחד מהם מתאים לתה, ובשווקים ובעציצים פוגשים בעיקר אחד או שניים מהם.
אפשר לייבש נענע לבד? כן. קושרים צרור ותולים הפוך במקום יבש, מוצל ומאוורר, למשך כמה ימים, עד שהעלים מתפוררים ביד. שומרים בצנצנת אטומה. נענע מיובשת חזקה יותר, ולכן כפית שלה מספיקה לכוס.
שקיות או עלים? שתי האפשרויות טובות. בשקיות התה בדרך כלל טחון דק יותר, ולכן הוא מוציא טעם מהר יותר — לפעמים כבר בשתיים-שלוש דקות. עלים שלמים צריכים מקום להתפתח, כך שמסננת רחבה או קנקן עדיפים על כדור מתכת קטן ודחוס. כשעוברים מאחת לשנייה, מתחילים מהזמן הקצר בטבלה וטועמים.
כמה זמן מחזיקה שקית תה פתוחה? תה יבש לא מתקלקל מהר, אבל הוא מאבד ריח. כלי אטום, מקום חשוך ורחוק מהכיריים ומריחות חזקים כמו תבלינים.
וכשילדים בסביבה — כוס תה רותח לא עומדת בקצה השולחן, וקנקן חם לא נשאר בהישג יד שלהם. כוויות ממשקאות חמים הן מהתאונות הנפוצות במטבח.
לבוקר של מחר
הערב, העמידו את צרור הנענע בכוס מים על השיש, הרחק מהשמש, כמו זר פרחים. מחר בבוקר הוא יהיה רענן, ותוכלו לקטוף ממנו ענפים ישר לקנקן.
המתכונים באתר נועדו לבישול ביתי ולהשראה בלבד. בדקו רגישויות ואלרגיות לפני הגשה, ובשאלות תזונה ובריאות התייעצו עם איש מקצוע. ביצים עם חלמון נוזלי אינן מומלצות לנשים בהריון, לתינוקות ולבעלי מערכת חיסון מוחלשת. האתר אינו מוכר מוצרים ואינו ממליץ על עסקים.
